לַאֲחוֹתִי / נעמי קירש

רָצִיתִי כָּל-כָּךְ להכניסך בַּסּוֹד

הַשַּׁבָּת. לְהַרְאוֹת לָךְ שְׁלֵווֹת אַרְמוֹנוֹת,

חיטובי מחמדים מעודנים בַּמְּתִיקוּת.

להשקותך מפעפועי הַיַּיִן הַתּוֹסֵס בִּרְעִידוֹת

דַּקּוֹת שֶׁל רוגע.

המיית תְּפִלָּה אופפת, מִכַּרְבֹּלֶת

בְּטַלִּית צֶמֶר צָחוֹר

סִפּוּרֵי פָּרָשָׁה מְקַדֶּמֶת עֵדֶן,

דּוּר ודורשיו.

 

בְּעֵינַיִךְ רוֹאֶה אֲנִי אֶת תשוקת הַנְּשָׁמָה,

אֶת כמיהת הַלֵּב הָרוֹעֶדֶת,  צְמֵאָה

להדבק,  וְלוֹ לָרֶגַע,

בָּאֵינְסוֹפִי.

אוּלַי עוֹד לֹא הַזְּמַן. אוּלַי עוֹד יֵשׁ מָקוֹם.

יֵשׁ עוֹד כֵּלִים לְשָׁבוּר וְלַתֶּקֶן

כִּי קָרֵב יוֹם.

00000000000
* נעמי קירש משתתפת בסדנה לכתיבה יוצרת באלול בהנחיית חוה פנחס-כהן.
0000
000000
Be Sociable, Share!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>