רימון וולפה בערב לכבוד ספרו של מוקי צור, "חצי חליל"

אני חלק מקבוצה של בוגרי מכינת בית ישראל שגרים בחצור הגלילית מדברת בשמינו בטח בשם עוד הרבה קבוצות צעירים משימתיות שמוקי מלווה ומחבק.

מוקי מלווה אותנו מאז היותו מורה במכינה דרך בית המדרש לבוגרים ודרך מפגשים שלנו איתו במשך השנים בתור קבוצת בוגרים מידי כמה זמן כשאנו חשים שחייבים לספג קצת מוקי, כי קשה להמשיך בלי זה.

לפני שנים במכינה לימדת אותנו את התכתבות השירים הזו בין רחל לגורדון:

רחל  כותבת לגורדון

היום הלך והחשיך, דעך היום.

זהב מועם צופו שחקים והרי רום,

אך לא אמרה פי הגורל

גורל רודה

אלך בגיל לקראת הכל

על הכל אודה

מגורדון לרחל

לכי בשבילך, עלה תעלי.

איש אל יעצרך אל יאמר עלי.

והיה כעלותך יאור לך היום.

והנה את אינך בודדה במרום

 

התכתבות זו הזכירה לנו את המפגשים איתך מוקי, באנו אליך לא פעם, אחרי התרגשות גדולה מהחלטה לממש את החלום להקים קבוצה, אחרי מפגשים עם המציאות הפנימית והחיצונית שהעלתה ספקות ושאלות ודרשה להרחיב או לפרש מחדש את החלום, לעיתים עם תחושת תקיעות וחוסר בהירות אחרי מתחים בינינו, או עם התמודדות עם המתח בין שמירה על החברות והאהבה לבין צורך בבחירת דרך ערכית ברורה משותפת, אחרי משברים, אחרי פרידה כואבת מחברי קבוצה אהובים, – קצת נבוכים על מספרינו שהתמעט -וגם עם קצת תחושת בדידות. ועם זאת עם החלטה לכבוש ספקות ושאלות ולהמשיך לעלות בדרך שבחרנו

ואתה, במבט סקרן ואוהב בראש מורכן להקשיב, בתנועות ידיים גדולות הרוצות ככ להעביר מסר, למסור מטען היסטורי ערכי יקר ערך, עם חיוך שנזהר לא להכביד והמון רגישות וכבוד לדרכנו הייחודית.

השיחה בשלב מסויים תמיד עברה לסיפורים מרגשים משעשעים וכובשי לב על אנשים אחרים, בזמנים אחרים שסיפרת לנו. ואנחנו עוקבים בצמא, מנסים  להבין את כתב החידה, יודעים שבכל סיפור ישנו מסר, שנשלח בדיוק בשבילנו לרגע זה. ומדי פעם קולטים אותו נרגשים מהדיוק בו קראת אותנו, בו ראית אותנו…

מידי פעם גם העזת לתת עצות ישירות ואנחנו התרגשנו לקראתם,  גלגלנו אותם אחרי הפגישה על  הלשון והם צצו ועלו בשיחות שלנו…

אנחנו יוצאים מהמפגש איתך עם כוח לעלות בדרך – ותחושה שבעצם, אנחנו לא ככ בודדים במרום…

בעדינות אתה טווה חוטים סביבנו- מאיר לנו את זה שאנחנו לא לבד כי אנחנו חלק מתנועה הולכת וגדלה של קבוצות ישראליות עכשוויות שמנסות לעשות שינוי במציאות וללכת בדרך של יחד ושל אחריות חברתית,

שאנחנו לא לבד כי אנחנו קשורים בעבותות לדורות קודמים, דורות שניסו ליצור בארץ הזו חברה יוצרת, צודקת ורגישה, שהייתה להם מסירות נפש להגשים את החלום גם כשקולות ההיגיון לא הלכו איתו. אתה זוקף את גבנו בכך שאתה רואה בנו חלק מהם, ממשיכי ומפרשי חלומם הגדול.

שאנחנו לא לבד כי אתה איתנו- מביט בנו במבט מאמין אבהי ואוהב, ובכול סיפוריך גם באלו שהבנו את המסר המוצפן בהם וגם באלו שלא, שזור המסר-  תמשיכו תמשיכו תמשיכו, המעשה שלכם ראוי, בעל משמעות וערך.

אנחנו יוצאים ממפגשים אלו אחרי חיבוק מוקי מועך ואוהב, עם חיוך מיושר, עם גב קצת יותר זקוף עם מבט קצת יותר גבוה וחיבור ללב הדברים ועם כוח, להמשיך ולעלות.

Be Sociable, Share!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>